תיאורית המערכות הכללית (GST)

בשנים האחרונות התפתחה חשיבה מערכתית בכל הקשור להתערבות בסכסוכים משפחתיים, סכסוכים בעבודה וכד'. בניגוד לחשיבה הלינארית שהייתה קיימת בעבר (חשיבה של סיבה ותוצאה). מערכת אנושית נמצאת כל הזמן בהיזון חוזר עם הסביבה ולכן נמצאת בשינוי מתמיד. החשיבה היא מעגלית או רב-כיוונית. בניגוד לחשיבה הלינארית השלם יכול להיות שונה מסכום חלקיו. אין "סיבה אחת" שהיא הגורם לדברים. התוצר נובע מהשפעות גומלין (פידבק = היזון חוזר) בין כל מיני גורמים חיצוניים ופנימיים (מושפע ממחקר הקיברנטיקה). מערכת יחסים אנושית כמו מערכת פתוחה זו מערכת שנמצאת כל הזמן בהיזון חוזר עם הסביבה כך שלמעשה היא נמצאת כל הזמן בשינוי. על-פי תאוריה זו בהתערבות משפחתית לא חשוב איפה אנחנו נכנסים לפתרון הבעיה. ההנחה היא כי לא ברור איפה מתחילה הבעיה וזה

הקונפליקט כהזדמנות לצמיחה

הקונפליקט מוגדר כ"התנגשות בין שני צדדים בעלי מגמות, מטרות או ערכים שאינם מתיישבים אלו עם אלו, או בין תביעות למעמד, לתפקיד, לנכסים או למשאבים שאין אפשרות לספקם לכל הצדדים בעת ובעונה אחת, וכשהשגת מבוקשו של צד אחד פוגמת או מונעת את מבוקשו של הצד האחר" (האנציקלופדיה למדעי החברה). קונפליקטים הנם חלק מחיי היום-יום שלנו. קיימים קונפליקטים מסוגים שונים: אישיים - פנימיים ביני לבין עצמי, ובינאישיים - חיצוניים - ביני לבין הזולת. הקונפליקטים כהזדמנות לצמיחה, ללמידה על עצמי ועל הזולת, וכאפשרות לשינוי ולהרחבת מגוון אפשרויות הפעולה והתגובה. בגישור השאיפה שלי היא לחשוף את המגושרים להבנה לפיה שני הצדדים יכולים להרוויח מהקונפליקט ביניהם (Win-Win situation). לפי גישה זו, על מנת שאחד הצדדים בקונפליקט ירוויח, אי

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
התחברו אלי
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square