יישום חוק המהו"ת ביחידות הסיוע -

מחקר ארצי, ינואר 2019

תקציר רקע ה“חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע“ה-2014 (”להלן, חוק המהו“ת) מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל. משמעותו היא שלראשונה הגשת תובענה משפטית בנושאים משפחתיים בארץ, מותנית בהליך מקדים ביחידות הסיוע שליד הערכאה השיפוטית (להלן, יחידות הסיוע). החוק מחייב את הצדדים להשתתף בפגישות מהו“ת (מידע, היכרות ותיאום) עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע, במטרה לבחון עם הצדדים חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט.

 

החוק נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה של שלוש שנים, כשבסיומה הכנסת תכריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע. שיטה מחקר חלוץ זה נועד לסייע לקובעי המדיניות בפיתוח הליך המהו“ת ובשיפורו, תוך כדי הטמעתו ביחידות הסיוע ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, ביצע מכון מאיירס-ג‘וינט-ברוקדייל מחקר הערכה ארצי, במערך משולב של כלים כמותיים ואיכותניים. המחקר בחן מנקודת המבט של הלקוחות ושל גורמי מקצוע מגוונים, את העמדות כלפי החוק ומטרותיו, את תהליכי היישום של מפגשי המהו“ת ואת תוצאותיו הראשוניות. כמו כן, נבחנו ההישגים והאתגרים שעלו בתקופת ההטמעה של המפגשים ביחידות הסיוע.

 

במחקר נעשה שימוש בסקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 240 לקוחות, שנערך כשלושה חודשים לאחר שסיימו את הליך המהו“ת. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם לקוחות ועם בעלי תפקידים שונים, נעשה שימוש בקובץ מנהלי של יחידות הסיוע ונערך ניתוח תוכן של סיכומי ועדות של הכנסת. ממצאים מן המחקר עולה שתקופת ההטמעה של מפגשי המהו“ת הייתה סוערת. יחידות הסיוע היו בעיצומו של תהליך התארגנות לרפורמה, וחוק המהו“ת היה נתון למתקפה תקשורתית מתמשכת. באשר למאפייני הסכסוך במשפחות, ב-%78 מן המשפחות, ילדים היו במוקד הסכסוך שעסק בנושאים הוריים כדוגמת משמורת והסדרי קשר.

 

נוסף על כך, המחקר מצביע על עוצמה גבוהה מאוד של סכסוך ב-%68 מן המשפחות, ועל שיעורים גבוהים של אלימות אינטימית (IPV - Violence Partner Intimate) בין הצדדים. למרות נתוני פתיחה מאתגרים אלה, הממצאים מצביעים על תוצאות מעודדות של הליך המהו“ת כבר בתקופת ההטמעה. נכון לזמן הסקר: ב-%58 מן המשפחות, הסכסוך המשפטי הסתיים תוך שלושה חודשים מסיום מפגשי המהו“ת ולרוב בדרכי שלום והסכמה; ב-%26 מן המשפחות, הסכסוך המשפחתי המשיך להתנהל בדרך חלופית להכרעה שיפוטית; בשאר המשפחות %16 הסכסוך המשפטי לא נפתר ולא דווח על ניהולו בדרך חלופית כלשהי. קרוב ל-%40 מן המשפחות דיווחו שבמסגרת מפגשי המהו“ת הן הצליחו להגיע להסכמה לפחות באחד מנושאי הסכסוך. ברוב המקרים האלה, דווח שההסכמות היו יציבות לאורך זמן- %72, וכי הן תרמו להמשך ניהול הסכסוך במשפחה %59. זאת ועוד, כ-%40 מן הלקוחות דיווחו על תרומות סובייקטיביות של ההליך, כגון הפחתה בעצימות העימות במשפחה.

 

מסקנות נתוני מחקר זה מצביעים באופן חד-משמעי על הצורך בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, ותומכים בהמשך יישומו של הליך המהו“ת ביחידות הסיוע. בד בבד, זוהו סוגיות מהותיות הדורשות שיפור ליישום החוק ולאכיפתו, למשל המתנה ממושכת מידי של המשפחות והיעדר מסע הסברה הולם לרפורמת המהו“ת. בדוח מוצעים כיווני פעולה יישומיים לקובעי המדיניות ולמפעילי הליך המהו“ת, אשר יסייעו לטפל בסוגיות, ויקדמו הטמעה מיטבית של החוק בתוך יחידות הסיוע.

לקריאה נוספת לחצו כאן

ועדת החוקה אישרה את תקנות רשימת המגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט בהליכי גישור, אוגוסט 2017

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה את תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו-2016. התקנות נועדו להסדיר את רשימת המגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט בבואם להפנות מתדיינים להליכי גישור במסגרת הליכים משפטיים. התקנות קובעות מהם תפקידי הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנוגע לרשימת המגשרים, את תנאי הסף הנדרשים ממגשר (כשירות, השכלה, כישורים וניסיון). בהתאם לכך, ייערכו שלוש רשימות של מגשרים - מגשרים כללי, הכוללים את מגשרי מהו"ת, מגשרי בית משפט לתביעות קטנות ומגשרי משפחה.

 

בתום שבעה דיונים ארוכים אישרה הוועדה את תקנות רשימת המגשרים למשפט אזרחי, מהו"ת

ולענייני משפחה; שכר הטרחה המרבי בעד שעת גישור המתקיימת לאחר ישיבת מהו"ת (פגישה ראשונית) יעמוד על 400 ₪ + מע"מ לכל צד ולא יותר מ-1200 ₪ + מע"מ אם משתתפים יותר משלושה צדדים; מגשר ייכלל ברשימה לתקופה של חמש שנים ויוכל לבקש לחדש את הרישום; בין היתר נקבעו תנאי הסף למגשר ובהם: תואר אקדמי בוגר או לימודים בהיקף מקביל, חמש שנות ניסיון, הכשרה כללית בגישור, השתתפות בתכנית התנסות מודרכת בגישור, ניהול 18 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות וחמישה הסדרי גישור חתומים, עמידה בהערכה וראיון אישי; למגשר בענייני משפחה נוספו תנאי סף מוגברים ובהם: ניהול 20 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות מתוכם 10 בענייני משפחה - חמישה מהם חתומים ושלושה לפחות קיבלו תוקף של פס"ד; שרת  המשפטים תדווח לכנסת מדי שנה על יישום התקנות; תחילת התקנות - תשעה חודשים מיום פרסומן.

לקריאה נוספת לחצו כאן

חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה​, יולי 2016

ה"חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", אשר נכנס לתוקפו ביולי 2016, אומר כי המתדיינים בסכסוכי משפחה מחויבים להשתתף בהליך גישור לפני שיגיעו לדיון בבית המשפט או בבית הדין הרבני.​

ועדת החוקה של הכנסת החלה ליישם את התקנות של "חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה", שאותן הגישה שרת המשפטים איילת שקד. החוק נועד לסייע לבני זוג ליישב סכסוכים בהסכמה ולצמצם את ההתדיינויות המשפטיות ואת "הדם הרע" ובזבוז הכספים שהן יוצרות. ​

על פי החוק, מי שרוצה להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי יצטרך להגיש קודם בקשה ליישוב הסכסוך. הבקשה תופנה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הדתי - הרבני או השרעי. הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע, ושם ישתתפו בארבע פגישות גישור ללא עורכי דין. תחילה הם יקבלו מידע על הליך הגישור ועל מבנה ההליכים המשפטיים שאליהם יגיעו אם הגישור לא יסתיים בהסכם, כולל השפעתם על הילדים, ואחר כך ייעשו מאמצים לגרום להם להגיע להסדר בהסכמה, שיכלול את כל הסוגיות - מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד. הפגישות הן ללא עלות והמגשרים הנם עובדי מדינה, בעיקר עורכי דין ועובדי רווחה ולא מגשרים פרטיים. ​

במהלך תקופת הגישור לא יוכלו בני הזוג להגיש תביעות זה נגד זה, למעט בקשות לסעד זמני לשמירת המצב הקיים - כדי למנוע הברחת רכוש בעיקר - או לסעד דחוף.

אם הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בחלוף התקופה האמורה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי יהיה להגיש תובענה לערכאה המוסמכת לדון בעניין. אם ירצו - יוכלו הצדדים להמשיך בהליך ביחידת הסיוע בניסיון להגיע להסכם. הפגישות הנוספות יהיו בתשלום לא גבוה.

 

חשוב לציין: הפגישות אינן טיפול זוגי, והמטרה - אף שאין לדעת כיצד יישם אותה כל מגשר אינה לגרום לבני הזוג לשוב לחיות ביחד, אלא להגיע לפרידה באופן מכובד, מוסכם, הוגן, ובתנאים ששני הצדדים יוכלו לעמוד בהם לאורך זמן.

במקרים רבים ניתן להגיע להסכמות ולהימנע מהגעה לבתי משפט ולבתי דין, עובדה שתיטיב עם האזרחים, תקל על המערכת ותעודד הגעה להסכם וקבלת החלטות המקובלות מראש על כל הצדדים.

 

החוק נולד, כך על פי מנסחיו, מתוך הרצון למזער ככל הניתן, ניהול קרב רב מערכתי בערכאות השיפוטיות, להוביל לגישור חובה טרם ניהול הליכים ובכך למזער את הנזק והמחיר (הכספי והנפשי) שמשלמות משפחות, ובעיקר ילדים, שנקלעו לשדה המריבה. 

לקריאה נוספת לחצו כאן