תיאורית המערכות הכללית (GST)

בשנים האחרונות התפתחה חשיבה מערכתית בכל הקשור להתערבות בסכסוכים משפחתיים, סכסוכים בעבודה וכד'. בניגוד לחשיבה הלינארית שהייתה קיימת בעבר (חשיבה של סיבה ותוצאה). מערכת אנושית נמצאת כל הזמן בהיזון חוזר עם הסביבה ולכן נמצאת בשינוי מתמיד. החשיבה היא מעגלית או רב-כיוונית. בניגוד לחשיבה הלינארית השלם יכול להיות שונה מסכום חלקיו. אין "סיבה אחת" שהיא הגורם לדברים. התוצר נובע מהשפעות גומלין (פידבק = היזון חוזר) בין כל מיני גורמים חיצוניים ופנימיים (מושפע ממחקר הקיברנטיקה). מערכת יחסים אנושית כמו מערכת פתוחה זו מערכת שנמצאת כל הזמן בהיזון חוזר עם הסביבה כך שלמעשה היא נמצאת כל הזמן בשינוי. על-פי תאוריה זו בהתערבות משפחתית לא חשוב איפה אנחנו נכנסים לפתרון הבעיה. ההנחה היא כי לא ברור איפה מתחילה הבעיה וזה מאפשר התערבות לגמרי אחרת כי אין סיבה ומסובב. כלומר, אם רוצים להזיז את המערכת צריך לבחור איפה להיכנס ולהתערב (למרות שלא משנה איפה נתערב, עצם ההתערבות תגרום לשינוי במערכת). בחירת נקודת ההתערבות צריכה להתבצע ע"י הערכת הנקודה שמאפשרת התערבות מחד ומאידך נקודה שתגרום לאפקט המרבי על המערכת. חשיבה מערכתית דורשת התבוננות תוך וחוץ-מערכתית באותו זמן –זהו תהליך מאוד לא פשוט. כאשר החשיבה היא סיבתית-לינארית מהר מאוד המערכת מסתחררת למעגל קסמים של דפוסים בעייתיים והבעיה הראשונית לא נפתרת. צריך לזכור שאנחנו מתורבתים לתוך החשיבה הלינארית ולכן הקושי גדל.

הבעיות העיקריות נגרמות מכך שמנסים לפתור קשיים רגילים בדרכים שלא צלחו פעם אחר פעם. כך שהפתרון הפך לבעיה הרבה יותר קשה מהבעיה המקורית. גישה של חזרה על אותו פתרון מעצימה את הבעיה. התערבות מוצלחת תהיה במקום בו הפתרון הרגיל אינו עובד.

לדוגמה: ילד מתנהג לא טוב האמא גוערת בו, אך הוא לא מפסיק והיא מגייסת את אבא שנוזף בילד קשות. האמא כועסת על האבא, מנחמת את הילד והאבא יוצא מהתמונה וחוזר חלילה...

ההתערבות המוצלחת כאן תהיה בפתרון אחר מאשר גיוס האבא, שינוי בתגובת האבא לילד או שינוי בתגובת האמא לאבא.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square