החלטה של בני זוג להתגרש היא אינה החלטה פשוטה, במיוחד אם מדובר במשפחה עם ילדים, בית ורכוש משותף. מעבר לכך, הנושא הרגשי גם הוא עומד על הפרק ועמו מגיעה השאלה, האם כדאי שאחד מהצדדים יעזוב בשלב זה את הבית עוד לפני שנחתמו הסכמי הגירושין או הוחלט ללכת על תהליך גישור? במאמר זה נדון בסוגיה זו וננסה להבין מה עומד מאחורי כל החלטה שנעשה ואיך היא עשויה להשפיע על הליך הגירושין.
האם קיימת תשובה אחת וחד משמעית לשאלה העוסקת בעזיבת הבית בעת גירושין?
בעניין זה חשוב להבין כי בנושא של בני זוג ופרידות, אין תשובה אחת שהיא חד משמעית וברורה. הסיבה לכך נובעת מהמון מרכיבים שסבוכים אחד בשני ומשפיעים על ההחלטה. בעזיבת הבית ייקחו בני הזוג בחשבון את טיב היחסים, את המקרה עצמו שהוביל לפרידה, את הילדים שיש בבית והאם הם מודעים להחלטה להיפרד והאם יש לצד השני היכן להיות בשלב זה. אלו הם רק חלק מהמרכיבים ולכל זוג או משפחה יש את השיקולים והמניעים שלה בנושא.
אז איך בכל זאת מקבלים החלטה?
אם לא מדובר במערכת יחסים פוגענית מכל סוג שהוא, כדאי לשים לעצמכם כלל יסוד אחד ברור והוא לעצור רגע, לשים לרגע בצד את כל הרגשות הכואבים ולהחליט שפועלים בשלב זה באופן שקול, טרם העזיבה של אחד הצדדים.
החלטה על גירושין היא החלטה רגשית שעשויה להגיע עם עצב רב, כעס ואפילו סערת רגשות. השהייה של כל אלו בצד עד שתגיעו להסכמות בנושאי הגירושין, יכולה לעשות טוב לשני הצדדים וגם לכל מי שהוא חלק מהמשפחה.
יש לשקול היטב את הצעדים הבאים על מנת להגיע להליך פרידה מכבד וראוי שלא גורר אחריו עימותים קשים שישפיעו על שני בני הזוג וגם על סביבתם.
אם החלטנו כן להישאר עד להסכמי הגירושין, איך מתנהלים בזמן זה בבית?
אין ספק שההחלטה להישאר באותו הבית היא החלטה אמיצה ובוגרת מאוד, עבורה שני בני הזוג מתעלים על עצמם מאוד ומסכימים לתת אחד לשני את המקום והזמן הנדרש לעכל הכל, וגם לגור יחד באותו מקום.
הליך גירושין או גישור, אינם מתרחשים ביום אחד ויהיו ימים באותו הבית שיכללו המון רגשות של כעס, עצב, אשמה ועוד מיני רגשות שהם טבעיים לתהליך של פרידה. יש לקבוע בניכם הסכמות לגבי ההתנהלות במצבים אלו ולאפשר לכל אחד מבני הזוג את המקום שלו בצורה מכבדת.
ככל ששני בני הזוג יהיו מתואמים אחד עם השני בנוגע להחלטות קונקרטיות חשובות וישתפו פעולה אחד עם השני מתוך המחשבה שזה יתרום לשניהם ולילדיהם, כך הליך הגישור או הגירושין יעברו בצורה טובה יותר, וההחלטה להישאר באותו הבית בזמן זה תוכיח את עצמה כטובה עבורם.
במצב הפוך, כאשר בני הזוג לא ישתפו פעולה, לא יגיעו יחד להסכמות וילחמו אחד בשני באותו הבית, הם יפגעו בתהליך הגישור או הגירושין ויהפכו אותו לזירת מלחמה שלא תעשה טוב לאף צד ותוסיף קושי להגיע להסכמות.
לסיכום, המענה הטוב ביותר שתוכלו לתת לשאלה המדוברת במאמר זה, הוא ההכרות שלכם עם עצמכם כשני אנשים בוגרים. בדקו עם עצמכם בצורה כנה, האם אתם יכולים לשלוט בעצמכם, לשים לזמן מה את הרגשות והכעסים בצד, להכיל את הסיטואציה ולתת לכל אחד את המקום שלו להתאבל. כמו כן, בדקו עם עצמכם, האם אתם מסוגלים לשתף פעולה אחד עם השני בשלב זה כדי להגיע להסכמות משותפות.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד מגשר שמתמחה בדיני משפחה על מנת להבין את מכלול השיקולים לעומת הסיכונים המשפטיים הכרוכים בעזיבת הבית במקרה הספציפי שלכם.
