• Oren Agassy

המדריך המלא לדמי מזונות

סיום הנישואין טורף מחדש את כל הקלפים של התנהלות המשפחה. במשך שנים, צברתם יחד נכסים, ניהלתם משק בית משותף והתנהלה חלוקה בתפקידים בין בני הזוג. לכן, לאורך כל הליך הגירושין, ייבחנו מחדש היבטים רבים הנוגעים לפן הכלכלי. אחת מהסוגיות החשובות והמשמעותיות שיידונו, תהיה סוגיית המזונות. מדובר בכלי משפטי בעל חשיבות מכרעת שנועד להבטיח שכל צורכיהם של ילדינו ימולאו באופן המקיף והמלא ביותר. שיקולים רבים נכנסים לתוקף על מנת לקבוע את סכום המזונות ואת זהותו של ההורה המשמורן. לא פעם, נושא זה עשוי להוביל לדיונים ארוכים ומורכבים בבתי המשפט. במשך מעל שני עשורים, ליווה משרד המגשרים יובלים מאות זוגות בתהליך גישור גירושין וסייע להם להתוות את המסלול לשמירה על רווחת הילדים על רקע הגירושין. כאן, אנו משתפים אותך בידע שצברנו ומאפשרים לך ללמוד כל מה שצריך לדעת על דמי המזונות.




אז מה הם בעצם דמי מזונות?

דמי המזונות מהווים זכות יסוד של כל ילד בישראל ונועדו לממן את צרכיהם של קטינים שהוריהם התגרשו. המזונות מהווים שיפוי שמספק הורה אחד להורה שהוגדר כהורה המשמורן על מנת לכסות את כלל ההוצאות לפרנסת הילדים וסיפוק כל צורכיהם. זהות ההורה המשמורן נקבעת ברוב המקרים על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, כיום יותר מתמיד מגיעים הורים רבים להסכמות על חלוקת האחריות ביניהם במסגרת גישור. ככל שיוסכם על משמורת משותפת, לעתים קרובות יהיה סכום המזונות נמוך יותר. ככל שהכנסתם של שני ההורים שווה והמשמורת משותפת, ייתכן מאוד שלא ייקבעו מזונות כלל.

כיצד נקבע שיעור המזונות ומי קובע אותם?

הסכום שישולם על ידי ההורה הלא משמורן עשוי להשתנות באופן ניכר ממקרה למקרה. כעיקרון, אין סכום הקבוע בחוק אותו נדרש ההורה לשלם בהתאם למקרים נתונים. ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בית הדין הרבני או במקרה של גישור – במסגרת ההסכמות עליהן יגיעו יחד ההורים. בסופו של דבר, צרכיה של כל משפחה הם ייחודיים ולכן, נבדקת סוגיית המזונות במסגרת כל מקרה לגופו. עם זאת, ישנם כמה קריטריונים שנבחנים על ידי הגוף הרלוונטי במהלך קביעת דמי המזונות.

גילם של הילדים

שיעור המזונות הנפסק על ידי בית המשפט משתנה בהתאם לקבוצות גיל שנקבעו בחוק. ילדים בני 0-6 משתייכים לקבוצה הראשונה (קטני קטנים). בקבוצה זו, חובת המזונות מוטלת על האב באופן מוחלט על ידי בית הדין הרבני ללא כל קשר לקריטריונים או היבטים נוספים. עם זאת, חובה זו חלה אך ורק על צרכי הילדים הבסיסיים. לאלו יתווספו תשלומי מזונות מדין צדקה, הכוללים מדור, הוצאות שוטפות על בידור, ביגוד, צעצועים וחוגים והוצאות רבות אחרות שאינן מהוות חלק מפרנסתו הראשונית של הילד. הוצאות אלו יחולקו בין ההורים על פי הקריטריונים שיקבע בית המשפט. מגיל 6-15 שיעור המזונות עשוי להשתנות ולאחר מכן שוב בגיל 15-18. במקרים מסוימים, עשויים להיפסק דמי מזונות גם עד גיל 21.

היחס בין רמת ההכנסה של ההורים

יכולת ההשתכרות של ההורים מהווה את אחד מהקריטריונים בעלי המשקל הניכר ביותר בעת קביעת דמי המזונות. בית המשפט או בית הדין הרבני יבחנו את רמת ההכנסה הפנויה הנותרת להורה בקיזוז תשלום המזונות על מנת להבטיח כי ייוותר לו די כסף למחייתו. רמת ההכנסה תחושב לרוב על פי ההכנסה בפועל ולא על פי פוטנציאל ההשתכרות או הכנסות מנכסים והשקעות. ברוב המקרים, לא יילקחו בחשבון גם חובות נגררים או הוצאות בלתי צפויות אחרות.

ההכנסה הפנויה מחושבת על ידי קיזוז הוצאות המחיה מהשכר, לרבות עלויות שכר דירה, תשלומי שירותים שוטפים והוצאות על מזון ושירותים רפואיים. הסכום שנותר לאחר הקיזוז ייקבע במקרים רבים כסכום המזונות, תוך התחשבות בשיקולים נוספים כמו גיל הילדים והסדרי המשמורת.

צורכי הילדים הספציפיים

את צורכי הילד מייחסים לרוב לצרכים המיידיים והבסיסיים ביותר הכוללים עלויות מזון, היגיינה וחינוך. עם זאת, לאלו עשויים להתווסף לרוב הוצאות מדור כמו נסיעות לחו"ל, חוגים וכו'. בנוסף, עשויות לחול מגוון הוצאות חד פעמיות בשיעור משתנה כמו הוצאות ליישור שינויים או הליכים רפואיים אחרים. חישוב המזונות לכיסוי צורכי הילדים אינו חל באופן ישיר על פי מספר הילדים. לעתים קרובות, הוצאות רבות בבית מתקזזות ומתחלקות בין הילדים השונים. לכן, ככל שעולה מספר הילדים, סכום המזונות ייקבע בהתאם למגוון רחב של היבטים.

הסדר המשמורת שנקבע

במשך שנים, חלה חובת מזונות על ההורה עם רמת ההכנסה הגבוהה ללא כל קשר להסדרי המשמורת. ברוב המכריע של המקרים, נטל זה הוטל על האב. הודות להלכה חדשה שחלה בשנים האחרונות, הסדרי הראייה והמשמורת משפיעים יותר מתמיד על קביעת שיעור המזונות. ככל שזמני המשמורת שווים יותר, כך גם סכום המזונות עשוי לפחות באופן ניכר ויחושב בהתאם להוצאות שכל הורה נושא עליו במהלך שהייתם של הילדים בביתו ותחת משמורתו.

לצד כלל הקריטריונים שמנינו, עומדת לרשותו של בית הדין הרלוונטי גם הזכות להפעיל שיקול דעת ולקבוע את סכום המזונות על פי נסיבות ספציפיות שעלו במהלך הדיונים. בכל החלטה כזו, לרוב טובת הילד תעמוד בראש סדר העדיפויות. ברוב המקרים, נקבעים דמי מזונות ע"ס 1,100-1,600 ₪ לכל ילד באופן גורף. נדיר שהסכומים יהיו נמוכים יותר, ככל שקיים פער משמעותי ביחס הסדרי המשמורת והכנסת ההורים.

כיצד נקבעים דמי מזונות בהסכמה?

עד לאחרונה, הרוב המכריע של דיוני המזונות התנהלו בבית הדין הרבני ובעשורים האחרונים, גם בבית המשפט לענייני משפחה. בשנים האחרונות, חלה עלייה חדה במספר הזוגות הבוחרים לנהל את הגירושין בהליך גישור. כיום, גם המדינה מעודדת אפיק זה והחוק החדש מחייב כל זוג לפנות לגישור לפני הגשת תביעת גירושין. כך, לעתים קרובות ניתן להגיע להסכמות חשובות ולהימנע מהליכים ארוכים ומורכבים. לעתים קרובות, המזונות עשויים להיות סלע המחלוקת המרכזי. מדובר בנושא טעון אמוציונלית שעשוי להביא עמו תסכול רב וויכוחים מרים. במובן הזה, הליך הגישור עשוי לשמש ככלי חשוב למניעת עוגמת נפש ולסיום מיטיב של הנישואין.

בהליך הגישור, ההורים הם למעשה אלו שקובעים את שיעור המזונות, תוך לקיחה בחשבון של כלל הקריטריונים שמנינו ותחת ייעוצו של המגשר. במהלך הדיון המשותף, נבחנים כלל צורכיהם של הילדים בהווה ובעתיד, לצד נסיבותיהם הייחודיות של שני ההורים. בסופו של דבר, תהליך הגישור יסתיים כשההורים יגיעו להסכמה אודות הסכום שימצאו כראוי. הסכמות אלו בסופו של דבר יימסרו אל בית המשפט על מנת שיקבלו תוקף של פסק דין כחלק מהסכם הגירושין.

האם ניתן לשנות את סכום המזונות?

הורים עשויים לשאת בתשלומי מזונות במשך שנים רבות. לאורך כל התקופה הזו, נסיבות רבות עשויות להשתנות בחייהם. שינויים אלו חלים בצורכיהם של הילדים, עקב הוצאות בלתי צפויות או צרכים חדשים שהתעוררו, או ביכולת ההשתכרות של כל אחד מההורים. בכל מקרה כזה, רשאי כל אחד מן הצדדים להגיש בקשה לדיון אודות שינוי המזונות. גם כאן, ניתן להגיע להסכמה משותפת אודות השינויים הנדרשים או, לחילופין, להיוועץ בעורך דין ולפנות אל בית המשפט.

כיצד נאכף תשלום דמי המזונות?

סרבנות מזונות היא תופעה נפוצה ומצערת בנוף הישראלי. ברוב המקרים, אמנם, הדברים אינם נעשים בהכרח מתוך כוונת זדון. הורים רבים עשויים לאורך השנים להיקלע לקשיים ולגלות כי אינם מצליחים עוד לעמוד בחובת התשלומים שהוטלו עליהם. ככל שאירע מצב כזה, יש לפנות במהירות. כיום, רשאי ההורה המשמורן לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולקבל את תשלומי המזונות כקצבה חודשית. להורה הלא משמורן, יירשם חוב מול הביטוח הלאומי. עם זאת, ברוב המקרים הקצבה שניתנת באפיק זה תהיה נמוכה מהמזונות שנפסקו. לכן, רוב ההורים יבחרו לפתוח תיק חייבים בהוצאה לפועל. אפיק זה יאפשר לתבוע את הסכום המלא. חייבים בהוצאה לפועל שחובם נוצר סביב תשלומי מזונות נתונים לרוב להגבלות קשות ומחמירות בהרבה ולא יהיו זכאים להפטר או לתנאים מקלים. במקרים מסוימים, הם עשויים אפילו להיחשף לעונשי מאסר בפועל.

האם ניתן לקזז תשלומי דמי מזונות עתידיים במקרה של תשלום מופרז?

לעתים, עשויים לחול מקרים בהם שולמו דמי מזונות גבוהים מדי. בין אם התשלום בוצע עקב טעות, או בין אם מדובר בחישוב שגוי של בית המשפט או לאחר שינוי סכום המזונות בהסכמה, עשוי ההורה המשלם לדרוש קיזוז הסכום המופרז. על פניו, הדבר נשמע סביר והגיוני. אחרי הכול, במקרה בו יחסיר ההורה מסכום המזונות באחד החודשים, יידרש ממנו להשלים אותם. מצד שני, במקרים מסוימים עשוי קיזוז זה לגרום לאי יציבות כלכלית ולהקשות על ההורה המשמורן לשאת בכל ההוצאות עם הסכום המקוזז.

על פניו, אין חקיקה מסודרת הקובעת כיצד יש לפעול ולרוב פסיקות אלו מתבצעות בכל מקרה לגופו. השיקול לקיזוז דמי המזונות בחודשים עתידיים עקב תשלום מופרז נתון לחלוטין לשיקול דעתו של בית המשפט. בכל מקרה, טובת הילד ורווחתו היא זו שתהווה קריטריון עליון ומוחלט בכל החלטה כזו.

האם יהיה על ההורים להמציא הוכחות להוצאות המחיה של הילדים?

ככל שזה מגיע למחיית הילדים הבסיסית, ההורים אינם נדרשים להמציא כל הוכחה. ישנו חישוב בסיסי המוכר לבית המשפט ומשמש אותם לרוב לקביעת הסכום. עם זאת, הוצאות פנאי, נסיעות, חינוך ובריאות עשויות להשתנות באופן ניכר בהתאם לנסיבות המשפחה ואורח חייהן. במקרים אלו, עשויים ההורים להידרש לספק הסברים והפניות לגובה הסכום. גם במקרים אלו, יבחר בית המשפט במקרים רבים לקבוע אומדן כללי.

מה מכסים דמי המזונות?

במקורם, נועדו דמי המזונות לכיסוי הוצאות מדור, מזון והלבשה בלבד. עם זאת, צרכי המשפחה השתנו באופן ניכר בעידן המודרני ואורח החיים נעשה אלגנטי מתמיד. כתוצאה מכך, גם העלויות הנופלות תחת "צרכים בסיסיים" השתנו. כיום יותר מתמיד, כוללים דמי המזונות רכיבים רבים ויכסו בין השאר:

· חוגים ושיעורי העשרה

· עלויות רפואיות פרטיות וטיפול פסיכולוגי

· נסיעות ופעילויות נופש

· שכר לימוד במוסדות השכלה גבוהה

· בילויים ופעילויות תרבות ופנאי

ועוד הוצאות רבות אחרות המהוות חלק בלתי נפרד מאורח החיים של הילדים במשפחה.

8 views0 comments