מזונות במשמורת משותפת - המדריך המלא

רקע

מארג החוקים והפסיקה החל בישראל על כל הנוגע לדיני משפחה הוא מורכב. אחת מהסוגיות המרכזיות המוסדרות במסגרת זו היא שאלת תשלום המזונות לילדים מתחת לגיל 21 בעת גירושין של זוג נשוי שלו יש ילדים. כאשר בני זוג מתגרשים עליהם לתת את הדעת לסוגיות רבות, שהמרכזיות שבהן הן סוגיית חלוקת הרכוש וסוגיית הסדרי הראייה והמשמורת על הילדים. ההחלטות בסוגיות אלה מתקבלות בדרך כלל באחת משתי דרכים – פשרה במסגרת של הסכם גישור או בדרך אחרת, או לחילופין בהחלטה של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה.

משמורת והסדרי ראיה

כאמור אחת מהסוגיות המשמעותיות ביותר בעת גירושין היא הטיפול בילדים. הרציונל המרכזי הוא שמירה של שני בני הזוג על קשר שוטף ואיכותי עם הילדים. לכן, יש לוודא כי לאחר הגירושין כל אחד מבני הזוג זוכה לזמן קבוע עם הילדים, כולל זמן לינה. בדרך כלל, אחד מההורים יהיה הורה "משמורן", אצלו הילדים ישהו במרבית מהזמן. עם זאת, כיום, בשונה מבעבר, ישנה נטייה של זוגות רבים לחלק את זמני השהייה של הילדים באופן שוויוני יותר ויותר.

מזונות – מה הם?

על פי החוק הישראלי, כל הורה נדרש לשאת בעלויות המחייה של ילדיו עד להגיעם לגיל 21. בדרך כלל, חובת תשלום המזונות היא חובה אשר הוטלה על אב המשפחה. הסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שבמרבית המקרים אבות נשאו בנטל משני של טיפול בילדים לאחר גירושין, וכן השתכרו משכורות גבוהות יותר לעומת הנשים. בבסיס חובה זה עומד רציונל ברור, והוא שעל הורי הילדים מוטלת חובה סוציאלית ומוסרית לדאוג לצרכי ילדיהם עד הגיעם לבגרות.

בדרך כלל, גובה המזונות היה נגזר כאחוז מהמשכורת של האב. קביעת המזונות מתבצעת כאמור או במסגרת של גישור או כקביעה של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה. קביעת דמי המזונות היה צורך לאזן בין צרכי הילד ובין יכולתו הכלכלית של האב.

מזונות במסגרת של משמורת משותפת

משמורת משותפת למעשה מבטאת חלוקה שוויונית יותר בנטל הטיפול בילדים בין האב לאם. אם בעבר החלוקה השגרתית הייתה כזו במסגרתה מרבית נטל הטיפול מוטל על כתפי האם, בעוד מרבית הנטל הכלכלי מוטל על כתפי האב, כיום ניתן לראות שינוי מגמה. המגמה בפסיקה כיום היא לייצר איזון ושוויון בין שני בני הזוג, היה בהיבטי הטיפול והן בהיבטים הכלכליים. המשמעות היא כי הפסיקה הנוהגת כיום אינה מטילה עוד נטל כלכלי כבד על כתפי האב ונטל טיפולי כבד על כתפי האם, אלא הנטל המוטל על שניהם שווה במידת האפשר. למעשה, בתי המשפט נוטים להתחשב יותר ויותר בעובדה שאבות רבים לוקחים חלק משמעותי יותר בטיפול בילדים, ומכאן שהיכולת הכלכלית שלהם פוחתת.

בית המשפט העלין קבע כי כאשר הילדים בין גילאי 6-15, חבים שני ההורים באופן שווה בתשלום מזונות, כאשר החלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות, תוך התחשבות במשמורת הפיזית של כל אחד מהם על הילדים. בתי המשפט בדרך כלל אינם קובעים באופן נומינלי וקבוע מראש את סכומי המינימום או המקסימום לתשלום מזונות, ואלו נקבעים בהתאם לנסיבות.

הסכמות בסוגיות שבמחלוקת

אחת הטרגדיות הגדולות ביותר המתרחשת במשפחות רבות היא היעדר הסכמה על סוגיות הליבה בעת גירושין – חלוקת הממון והטיפול בילדים – מה שמוביל במקרים רבים לריבים ולמשברים שאינם ניתן לפיוס ולגישור. הניסיון מלמד כי הגעה להסכמות הדדיות רחבות ככל הניתן בסוגיות אלה עשוי להיטיב עם שני הצדדים. כמובן, במסגרת הסכם יהיה נוח יותר ופשוט יותר להגיע להסכמות בנוגע לכל הסוגיות שעל הפרק, ובכלל זה – מזונות עבור שכר דירה ואחזקת הבית, בריאות, הגיינה, חינוך, כלכלה שוטפת, טיפול בהוצאות חריגות ועוד.