גישור - כל מה שצריך לדעת

כללי

הליך הגישור הוא הליך אשר מטרתו להביא לפתרון מחלוקת בין שני יריבים. הגישור הוא למעשה הליך אלטרנטיבי אשר מטרתו להביא לפתרון מחלוקות באמצעות שיטה אלטרנטיבית לפתרון מחלוקות שאינה באמצעות האמצעים המסורתיים לכך, דהיינו, בתי המשפט. במסגרת הגישור ישנו גורם ניטרלי אשר תפקידו להביא את הצדדים להגיע לכלל הסכמה בנוגע לסוגיות שנמצאות בזירת המחלוקת. למעשה ההליך הגישורי הוא הליך אשר מאפשר להימנע מלהיכנס אל הליך משפטי ארוך, מורכב, מסואב ומלא בפרוצדורות מורכבות. הגישור מאפשר לצדדים להגיע לפשרה ולפתרון של המחלוקת ללא מערכת בתי המשפט.

הליכי גישור הם הליכים אלטרנטיביים אשר השימוש בהם החל זה מכבר בשנות ה-30 של המאה ה-20. בעלי מחלוקות הגיעו לכלל מסקנה כי אין זה יהיה נכון לפנות לערכאות השיפוטיות הרגילות על מנת לפתור את הסכסוכים ביניהם. ההבנה הייתה כי פנייה אל בתי המשפט תביא להזדקקות לסיוע של עורכי דין, אשר מעורים בפרוצדורות המשפטיות ושמכירים את דרך ההתנהלות בין כתלי בית המשפט. בנוסף, כניסה אל הליך משפטי היא כניסה אל מרחב אי וודאות גדול, בו אין כל אפשרות להבין מה תהיה היציאה ממנו. כאשר בעלי סכסוך פונים אל בתי המשפט, הם אינם יכולים לדעת כיצד יסתיים ההליך והם למעשה תלויים באופן מוחלט בשיקול דעתו של השופט היושב בדין, על כלל המשמעויות של כך. מעבר לכך, ההליך המשפטי הוא הליך ארוך, סבוך, הדורש השקעה של כספים רבים (לדוגמא, תשלום אגרות ותשלום שכר טרחה של עורכי הדין).

מתי פונים לגישור?

כאמור, ישנן סיבות רבות בגינן נכון יהיה לפנות לגישור על פני פניה לערכאות משפטיות. אחת מהסיבות המרכזיות שהליך גישור יהיה עדיף על הליך משפטי הוא כאשר יש רצון לשמר את מערכת היחסים בין הצדדים לאחר פתרון הסכסוך. כך לדוגמא כאשר מדובר במערכות יחסים מתמשכות דוגמת יחסים בין בני משפחה או לחילופין כאשר מדובר ביחסים עסקיים ארוכי טווח, הצדדים עשויים להעדיף פתרון של הסכסוך במסגרת של גישור.

סוגי גישור

סוג מערכת היחסים סוג הסכסוך הם שעשויים לקבוע את סוג הגישור. כך לדוגמא ייתכן סכסוך עסקי בין שני צדדים הנדרש לפתרון. במקרה כזה נדרש יהיה מגשר אשר יש לו הבנה בעולם העסקי ובניתוח אינטרסים עסקיים של חברות ושל גורמים פרטיים. במקרה כזה מובן כי עיקר הטיפול במקרה ייעשה לפתרון שאלת הכספים המעורבים. סוג אחר של גישור הוא גישור גירושין. כידוע, גירושין הוא ביטוי לאחד מהסכסוכים הקונפליקטואליים ביותר, אשר כרוך בדרך כלל גם במעורבות רגשית עמוקה של בני הזוג. לאור כך, בני זוג רבים נוטים לפנות לערכאות חרף החסרונות הברורים של הליך מעין זה. במסגרת של גישור גירושין בני הזוג יכולים להגיע להסכמים טובים יותר אשר ישרתו באופן טוב יותר את האינטרסים של שני הצדדים. סוג אחר של גישור הוא גישור משפחתי. גישור משפחתי הוא למעשה במצב בו ישנו סכסוך משפחתי החורג מגדר סכסוך בין בני זוג. במצב כזה יהיה צורך בריבוי משתתפים שישתתפו בגישור. אפשרות נוספת היא לגישור במסגרת של ארגון עבודה. עובדים רבים נתקלים מדי יום בקשיים במקום העבודה שלהם שמונעים מהם לקיים שגרת עבודה תקינה באופן מתמשך. לכן, האפשרות לקיים גישור היא אפשרות טובה מאוד לארגוני עבודה.

מה תפקיד המגשר?

המגשר בהליך גישור כשמו כן הוא – להוות גשר בין הצדדים היריבים. המגשר הוא למעשה האם אשר תפקידו להביא את הצדדים לסיום הסכסוך ולהרגעת היריבות ביניהם. פעולתו של המגשר מבוססת על ניסיונו המקצועי ועל ניסיון החיים שלו. המגשר למעשה פועל בשיטה כזו: ראשית, המגשר נדרש להבין את שורש המחלוקת. המגשר נדרש לשמוע מכל אחד מהצדדים מהן הסוגיות אשר מפריעות לו יותר מכל, להבין מה שורש הסיבה לכך שהוא מבקש לפתור סוגיה זו. על מנת לעשות מקיים המגשר הן פגישות משותפות עם שני הצדדים והן פגישות עם כל צד בנפרד. המגשר למעשה נדרש להציג לצדדים ולבאר להם את שורש המחלוקת. עליו להציג להם את היסודות האובייקטיביים של הסכסוך, ולא מתוך נקודת המבט שלהם, הסובייקטיבית. לאחר מכן, המגשר נדרש לשמוע מה הנקודות אשר עליהן לא יוכלו הצדדים להתפשר במסגרת הפשרה שתוצע, ומה הם "הקווים האדומים" שלהם במסגרת הגישור. בהתאם לכל המידע שאסף, נדרש המגשר להציע פשרה אשר תתאים לשני הצדדים ושתוכל לשים קץ למחלוקת ביניהם.

הכשרה כמגשר

החוק בישראל קובע כי מגשר הוא מי שעבר קורס גישור בן 60 שעות. בשונה ממדינות אחרות, בהן תפקיד המגשר מעוגן בחקיקה וההכשרה למילוי תפקיד זה היא מורכבת ודורשת ידע מקצועי וניסיון חיים רב, בישראל כל שנדרש הוא קורס קצר. יש מקום להדגיש כי מגשר אינו חייב להיות בעל הכשרה משפטית וכי הוא אינו צריך להיות עורך דין. אף על פי כן, במציאות ניתן לראות כי מגשרים רבים הם עורכי דין בהכשרתם ובעלי רקע משפטי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעריכת דין היא פרופסיה אשר עוסקת בפתרון קונפליקטים. כלומר, ממילא מי שעובד כעורך דין מפנה את רוב זמנו לפתרון של סכסוכים, ולכן העיסוק בגישור הוא עיסוק באותו העניין אך בדרך שונה. בנוסף, הידע המשפטי וההכרות עם הפסיקה מאפשרת למגשרים רבים שהם עורכי דין בהכשרתם למצוא פתרונות ביעילות גדולה יותר, וזאת לאור היכרותם עם מגוון רחב של קונפליקטים ודרכי פתרון. עם זאת, מובן כי עיקר היכולת של מגשר להביא צדדים להסכמות בסוגיה קונפליקטואלית היא הכריזמה שלו, ניסיון החיים שלו, ומידת היצירתיות שלו לחשוב על פתרונות מעשיים המתאימים בנסיבות העניין.

גישור כחלק אינטגרלי ממערכת המשפט

כאמור, הגישור היווה הליך אלטרנטיבי למערכת המשפט. עם זאת, גם מערכת המשפט המסורתית השכילה להבין כי יש ערך רב בהידברות של שני הצדדים למחלוקת לפני ניהול ההליך המשפטי. לכן, החוק קובע כי לבית המשפט סמכות להציע לבעלי דין להעביר את ההליך להליך גישור ולא לנהל אותו במסגרת כתלי בית המשפט. מעבר לכך, במסגרת השינויים האחרונים שחלו במערכת המשפט, נקבע כי בעלי דין בהליך בתביעות מסוימות צריכים להיפגש ולבחון אפשרות לפתור את הסכסוך בדרך של גישור (פגישת מהו"ת). במסגרת פגישה זו נדרשים הצדדים להגיע, בגפם או באמצעות ייצוג משפטי, ולהציג את עמדתם בנוגע לאפשרות של סיום המחלוקת בדרך של פשרה. כמו בהליכי גישור אחרים, גם במסגרת של הליכי מהו"ת יש איסור על לעשות שימוש במידע במסגרת של הליך משפטי מאוחר יותר. כלומר, הצדדים יוכלו להביא את עמדתם באופן חופשי, מבלי לחשוש שדבריהם ישמשו ראיות לאחר מכן במסגרת הליך משפטי שיתקיים, אילו הליך גישור ייכשל. התקנות אשר קבעו הוראה זו המחייבת קיום של פגישת גישור (פגישת מהו"ת) נולדו בעקבות ההבנה שבמקרים רבים אנשים נוטים להיחפז לפנות לבתי המשפט לשם סיום סכסוכים, בעוד במקרים רבים ניתן להגיע להסכמות בנוגע לאותם הסכסוכים ולסיים את המחלוקת הרבה קודם לכן. כמו כן, בשנים האחרונות ישנו עומס גדול במיוחד על בתי המשפט והיכולת שלהם להכיל את כל הסכסוכים היא מוגבלת. לכן, הליך המהו"ת מהווה הליך אשר מפחית את העומס על שתי המשפט.